איכשהוא נהיה שהפינוק הטקסי הוא הזמנה ממנטנטן – ראמן ועוד מנה שמגוונים (הקארי אש, נגיד, ומזכיר מאוד גם הוא את הוורסיה היפנית, האדממה סטיקס זה אהבה, הגיוזות קלאסיקה. אין הרבה נפילות אצלם).
היום עברתי טיפול. יצא והפעם לא היינו בבית ערב לפני הטיפול ואת הטקס דחינו להיום. יופי, מיצינו את הסיפור, אז הנה הפואנטה – לא רק שקיבלנו הזמנה מפנקת ונפלאה כרגיל, אלא מעבר – קרה והיה איזה בלאגן (100% אשמתנו) בוולט – הזמנו ושכחנו להוסיף עוד חצי ביצה לראמן, אז ביקשנו מוולט לבטל ולהזמין מחדש. וול, שהם השירות הכי טוב בהיסטוריה, ביטלו בשנייה והזמנו מחדש. קיצר, עשינו להם בלאגן קצת, ממש בטעות, אבל בסוף ביקשנו 2 חצאי ביצה כי הביצה זה החלק הכי טעים בראמן בעיני.

כשפתחנו את ההזמנה הייתי בשוק – קיבלנו את כולה, אבל לא 2 חצאי ביצה אלא ארבעה, ומנה נוספת של אדממה סטיקס (הזמנו אחת, קיבלנו שתיים).
נשבעת שהיו לי דמעות של אושר. היום הזה היה כל כך רע, כל כך כואב לי, אני על כל כך הרבה משככי כאבים, אין יום מוצלח יותר לקבל בו כזו הזמנה מפנקת ומושלמת.