אז נראה לי שזה הכי שמן שלי אברררר!
החלטתי שאם איני יכולה לסעוד עם Omer Lugassi בלונדון, אלך לעיר הולדותו …
וכך יצא שנסעתי לאכול סושי בפ״ת.
בשעה די פקוקה (18:30) יצאנו אני והגיסות שלי מקרית מלאכי, הוויז אמר שעה נסיעה וכך היה.
במשך יותר משנתיים אני עוקבת אחרי טל, הבחור המוכשר שפתח את Kansai קנסאי (יש גם סניף בת״א), האינסטרגם שלו מלא תמונות שגורמות ללסת שלך לצנוח, הצבעים, הדיוק והצלחות לא פחות ממושלמים, אבל המרחק תמיד היה הדיל ברייקר כי בעלי לא אוהב סושי ובשביל 2 רולים לפ״ת זה מוגזם אפילו גם בשביל רעבה כמוני.
הפעם הייתי נחושה, אפילו שהצטרפה אלינו מישהי שלא אוכלת סושי ובנתה על ״מוקפצים״ (שאגב אין במקום) לא וויתרתי!
כתבתי לטל והוא אמר שהוא מוכן להכין לה סושי ללא אצה אם זה מרתיע אותה, אותי לא מעניין אני רוצה סושי.
המקום ממוקם בתוך מרכז קניות קטן בין בנייני מגורים, יש חניה תת קרקעית (שעתיים ראשונות חינם) , מדובר בסושי בר עם ישיבה על דלפק ועוד כארבעה שולחנות לזוג, במקום אווירה של קניון שמימני דלת הכניסה (והיה קריר מעט) ומשמאלי רולדין,לא אווירה לזוגות בדייט אבל אם אתם יוצאים רק לאוכל אז מה אכפת🤷🏻‍♀️
אבל תנו לי לספר לכם…
ברגע שהאוכל הגיע, כל רעשי הרקע נעלמו לחלוטין!
הוא מושלם בדיוק כמו באינסטגרם, זה לא עוד מקרה של ״איך זה באמת נראה״, הרולים טעימים וחומרי הגלם טריים .
הירקות, הדג ועד לטופינג המגניבים שמקפיצים את הרול.
השירות אדיב, וטל עצמו עובד שם במרץ יחד עם עוד 4-5 עובדים (מקום קטן אבל עם הרבה זוגות ידיים).

הזמנו סלט פלמינגו: איטריות שעועית, מלפפון, גזר, אצות וואקמה, עלי נענע, נבטי חמניה,בוטנים מסוכרים ברוטב וינגרט שומשום (נחמד אבל אני באתי לסושי).