אמלק – שילה בבן יהודה, ארוחה מצוינת, ברמת כוכב מישלן אחד.
לאחר תקופה ארוכה משהו, ההורים של אשתי לקחו את שתי הבנות ביום חמישי ואפשרו לנו לעשות דייט קטן.
כבר כמה שנים שרצינו לחזור לשילה, בפעם הקודמת הלכנו אליה ליום ההולדת שלי וזכרנו שזאת מסעדת דגים מעולה. גם הפעם, אני חושב שזאת הייתה הארוחה הכי קרובה למול ים ז”ל שאכלתי מאז שהיא נסגרה. טוב, זה גם קצת לא חוכמה כי מקום הדגים פירות הים היחיד שאכלתי בו מאז הוא גוצ’ה.
בכל מקרה, יש רק שני דברים שליליים שאני יכול להגיד על הארוחה. לא היתה בה איזו מקוריות או חדשנות, אולי זה גם בגלל שלקחנו מנות בנאליות. הדבר השני הוא התפריט הגדול מאוד. יש קטנים, מנות ראשונות, בין לבין, עיקריו וספיישלים מכל הקטגוריות האלה. מבחר גדול מדי וקצת קשה לדעת כמה מנות לקחת ומאיזה קטגוריות כדי לשבוע.
ממשיכים למנות. לקחנו לראשונות איזה טריו חמוד, שהיה סתמי קצת. מה שנתן את החמיצות על הקרם המעולה היה קצת חסר. אני הזמנתי פוקאצ’ה ושני המטבלים סלסה וקרם חצילים היו טובים מאוד. אשתי לקחה בין לבין מדליון פילה עם שרימפס שהיה מעולה. גם מידת עשייה נכונה, גם surf&turf שהחמיא למנה ורוטב קצת מעושן טוב. הקרפצ’יו שרימפס שלי גם היה מעולה, ממש מנה טובה וחומרי גלם טובים מאוד שלכל אחד היתה סיבה ותרומה (עגבניות לליטוף, אגוזים לקראנצ’יות, אשכולית אדומה לחומציות וכו’).
העיקריות גם היו נפלאות, שלי פסטה פירות ים מעולה. בדרך כלל אני נמנע מסרטן, כי זה יותר מדי עבודה על מעט מדי בשר. פה הוא היה כל כך רך שממש הגעתי לגושי הבשר הגדולים בלי כלי העבודה בכלל. הפסטה עצמה היתה טובה, כמות גדולה ביחד עם הירקות ואחלה רוטב. אשתי אכלה ניוקי שרימפס מעולה, ממש וואו. הם היו רכים ומצוינים והרוטב מושלם, גם הניוקים עצמם מהממים ואני דווקא לא חסיד של ניוקי.
לקינוח הזמנו אחד וקיבלנו שניים. המתנה היתה פירות היער עם הקרמים, שהיה מתוק-חמוץ וטעים מאוד. מה שהזמנו היה קרם ברולה טרופי, שההגשה שלו ממש הפכה אותו לשתי מנות, צד אחד עם סננות והשני עם תוספות אחרות. חמוד נורא.
השירות היה נפלא, כל הזמן ניקו את השולחן, דאגו לכלים חדשים, ידעו היטב איך ועל מה להמליץ וחיובי מאוד.
המחיר יקר, כמובן, קצת יותר מ 350 לאדם (שתינו גם קצת יין), אבל היה שווה לדעתנו. בהשוואה למקומות אחרים שהיינו בהם, היינו נותנים כוכב מישלן אחד לשילה. כבר היינו במסעדת כוכב אחד פחות טובה ממנה.