ההיכרות התחילה בכלל דרך חברה של אחותי מימי מציצים, Maayan, שעבדה אצל ג’ייסון, גרה בטקסס וחיברה בינינו. היא ידעה למה.
גיליתי טקסני אמיתי, שאוהב בכל רמ”ח איבריו את מה שהוא עושה, חש את הבשר, מקצב אותו כדי לקבל בדיוק את התוצאה שהוא רוצה, מייצר את הראבים שלו בעצמו, שומר ומתאים את הטמפרטורה במעשנה לאורך הדרך, דואג לבריסקט בזמן הסטאל, משפריץ עליו תערובת מבוססת חומץ תפוחים ואוהב מאוד לחלוק את הידע והנסיון הרב שלו.
ואחרי ההכנות, הגעתי למחרת לארוחה. כמו שאמרתי, הבריסקט – מושלם, הפולד פורק – הכי טוב שטעמתי בטקסס, וכולם עושים גרסאות שלהם לזה.