אמל”ק – פופינה, לדעתי היא אחת המסעדות הטובות בארץ וראויה לכוכב מישלן אחד או שניים.

חמתי החליטה לפנק אותנו ולקחת את הבנות ללילה. קפצנו על הערב החופשי וחזרנו למקום שלא היינו בו מזמן ומאוד אהבנו, Popina – פופינה. כבר אז לדעתנו היה אחד המקומות הטובים ועם תפריט שחלקו חדש זה בכלל טוב.
התיישבנו על הפינה בבר והתלבטנו מה להזמין. כמות הדברים שרצינו היתה גדולה, אז למרות שהכרנו חלק מהמנות (והתגעגענו) לקחנו שנינו את ארוחת הטעימות. שבע מנות שמשלבות גם מהקלאסיות (כי אסור לותר על ההמבורגר שרימפס והרביולי כבד אווז) וגם מהספיישלים. זאת היתה החלטה מצוינת.
למעט הגספצ’יו בהתחלה, כל המנות היו מצוינות וחלק מהן ממש וואו. הקונספט של התפריט נפלא. ישב השף ואמר לעצמו: “רוצים פיצה? רוצים המבורגר? אני אעשה אותם גורמה. בשתי צורות!” וככה גם אשתי וגם אני דה-פקטו טעמנו הרבה יותר מנות, כי אכלנו אחד מהשני והיה ויכוח קשה מה עדיף, פיצה פירות ים או פיצה טלה (השני בהפרש קטן). המבורגר שרימפס או המבורגר בשר מפורק (הראשון בגדול).
בכל המנות היה מרקם מגניב, היה עוד משהו שמוסיף את הטויסט, היה בגודל הנכון בשביל הארוחה. כל מנה בפני עצמה קטנה יותר מאשר כשמזמינים אותה רגילה, אבל בסוף היינו שנינו מלאים ומעלה (ואנחנו אנשים גדולים).
הקינוחים בסוף היו מאוד טעימים ומתוקים. לקחו מנות קלאסיות (עוגת שוקולד חמה, עוגת גבינה) ושדרגו אותן משמעותית.
הדבר היחיד שהיינו משנים היה להחליף את המנה הראשונה במשהו יותר קל. הארוחה היתה כבדה מאוד, כל המנות עשירות ורק הסשימי טונה היתה קלה. חוץ מזה היה מושלם ולחלוטין מומלץ. בעיניי פופינה שומרת על המקום שלה עם הגדולות (טאיזו, טוטו, פרונטו, טופולופומפו, מחניודה) וכבר אכלתי באירופה במסעדות עם כוכב מישלן שהיו פחות טובות.
הדבר היחיד שאפשר לקוות לו לפעם הבאה זה שיהיה השף Orel Kimchi (בטח עדיין מלקק את האצבעות מטעימות הגמר של משחקי השף), למרות שהם עושים עבודה מצוינת גם בלעדיו.