Kantýna – פראג

Politických vězňů 1511/5 110 00 Praha 1

Omer Lugassi
Omer Lugassi

לקרניבורים שנוסעים לפראג כדאי לא לפספס את ״קנטינה״, (Kantýna) שהיא שילוב של מעדניה ומסעדה: בחלק החיצוני נמצאות הויטרינות של הבשר והנקניקיות בעבודת יד, ובחלל הפנימי מקומות ישיבה בסגנון שמזכיר קצת חדר אוכל קיבוצי-משהו.

בניגוד למסעדות אחרות שהמליצו לי עליהן בפראג, ב״קנטינה״ מסתבר שלא חייבים להזמין מקום, עם זאת, יתכן שבגלל שהגענו ביום חול (לא סופ״ש) ובחודש נובמבר, התמזל מזלנו ואפילו לא היינו צריכים לחכות לשולחן. מה שכן, כיאה לחדר אוכל, את השולחנות כאן ככל הנראה תחלקו עם סועדים נוספים (מדובר בשולחנות ארוכים מרובי כסאות).

כל סועד מקבל בכניסה מעין כרטיס, שעליו כותבים לו בכל ״תחנה״ מה הדברים שהוא בחר. בחלק של הנתחים בחרנו שני סוגי סטייקים, פיקניה ופלאט איירון, ונקניקיית חזיר בטחינה גסה (בכל מה שקשור לבשר טחון בפראג, חזיר הוא השולט ללא עוררין, אבל בניגוד לבריטניה למשל, בבירת צ׳כיה יודעים לטפל בו יופי-יופי ולהוציא ממנו את המיטב). אחרי הבייסיקס עברנו לחלק האמצעי, שבו ישנה ויטרינה עם תבשילים ״חמים״, שם בחרנו בשוק חזיר ובמעין ״שניצל״ משודרג, שכלל בשר (חזיר כמובן) טחון במילוי גבינה. לצד כל אלה בחרנו בחמוצים, בתבשיל של ירקות (להוריד קצת את הבשר) ובסלט מלפפונים (שהתברר כמיותר).

עברו כמה דקות וביעילות שיא קיבלנו לשולחן מגש פלסטיק ועליו נייר (חדר אוכל או לא?) ואת הבשרים. ראשונות הגיעו המנות מהויטרינה ה״חמה״. פרוסת שוק החזיר היתה בסדר כזה, לא יותר, בתכלס כל נתח חזיר שאכלנו ברחוב בשווקי חג המולד בפראג היתה טעימה יותר ויותר ג׳וסית (תבינו, אני לרוב לא מתלהב מחזיר יותר מדי, אבל בפראג יודעים באמת לעשות ממנו פלאי פלאים!)
לעומת זאת ה״שניצל״ (לא יודע איך לקרוא לדבר הזה) של הבשר הטחון עם הגבינה היה כל כך ממכר ומוצלח (התמונה ממש לא ממחישה את זה!) שמזמן לא אכלתי דבר כזה מפחיד. חיש מהר הגיעה גם הנקניקיה לצד בירת פילזנר (איך לא), ואוי איזו נקניקיה… ג׳וסית מבפנים, נוטפת מיצי טוב טעם, קריספית מבחוץ, טחונה גס ועם טעמי גריל של אגף הקרניבורים בגן עדן. למה, למה לכל הרוחות כל כך קשה להשיג נקניקיות מושלמות כאלה בבריטניה? (שלא נדבר על ארץ ציון וירושלם…). רק על הנקניקיה המושלמת הזו (ועל ה״שניצל״ ממקודם) מגיע למקום הזה צל״ש.

לפני שנעבור לנתחי הבשר, כמה מילים על התוספות: החמוצים היו איכותיים (קצת מתקתקים לטעמי, אבל זו כנראה הסוגה המזרח-אירופאית), הירקות היו סתמיים (בנוסח ירקות מאודים נטולי כל תיבול של אנגליה), והסלט מלפפונים מיותר למשעי (ולא ברור). ועכשיו לסטייקים.

לפעמים אשתי פוגעת בול עם בחירותיה השמרניות-יחסית, אבל הפעם אני זה שהצלחתי – אשתי בחרה בפיקניה שהיתה לטעמנו קשה מדי וכמעט בלתי-לעיסה, למרות מידת העשייה המושלמת. לעומת זאת נתח הפלאט איירון שבחרתי היה מושלם – מידת עשיה, מרקם, רכות, טעם – פשוט נתח נפלא ומוצלח (וזו ההזדמנות להגיד לכל מי שנוסע ללונדון, תפסיקו ללכת לפלאט איירון, הם כבר מזמן לא טובים, ודברו איתי אם אתם צריכים המלצות טובות בהרבה מרשת שאבד עליה הקלח).

בשלב הזה כבר היינו די מלאים (להגנתנו ייאמר שזה היה אחרי ביקור בספא בירה שבו אפשר לשתות כמה בירה שרוצים, ואנחנו לא מינימליסטים ביכולות השתיה שלנו), לכן החלטתי לקנח בקרפצ׳יו, מה שהתברר (שוב) כבחירה מוצלחת למדי. אני לא זוכר מתי אכלתי מנת קרפצ׳יו כל כך מפנקת ונדיבה – פרוסות ענקיות ומפנקות של בשר עם שמן עשבי תיבול ופרמז׳ן נוזלי (!) ממכר בטירוף. מנת הקרפצ׳יו הזו היתה כל כך נדיבה שבקושי הצלחתי לסיים אותה, למרות הטעמים הנפלאים והרצון להמשיך להתענג עוד ועוד על השילוב המנצח של הבשר הנא והפרמז׳ן הנוזלי הנלוז (ימח שמו וזכרו כי איפה עכשיו אני אשיג שוב דבר כזה?!).

בצאתנו מהמקום שילמנו את החשבון המצחיק, משהו כמו 55 אירו, סכום שגרם לנו מצד אחד לצחוק (על כמה זול במזרח אירופה) ומצד שני לבכות (על כמה יקר אצלנו בלונדון, וכמובן גם בישראל).

זיקוקים בפה: 4.5
שירות ויחס: 3.5
תמורה למחיר: 5

  • הכותב הוא עומר לוגסי, מדריך סיורי האוכל ״רעבים בלונדון״ בעיר *לונדון*

קישור לפוסט המקורי בקבוצת רעבים ברעבך

עוד פוסטים עם המלצות על מקומות בפראג וצ'כיה תוכלו למצוא כאן:

https://revimbiravcha.com/category