לא תמיד כל העולם ואחותו צודקים, אבל הפעם זה קרה – כל העולם ואחותו המליצו לנו שאם אנחנו כבר בפראג אז ללכת למסעדה האסיאתית SaSaZu. חבר טוב (Adam Rozenberg) אף הגדיל לעשות ודיבר עם השף במקום שהוא חבר שלו, שידאג לנו (והוא דאג). אז עד כמה מסעדה אסיאתית-פיוז׳ן יכולה להפתיע לונדונים קולינרים חובבי מסעדות אסיאתיות שכמונו?
אחרי שנכנסנו והתלהבנו מהעיצוב היפהפה של המקום, השף אביב הגיע לפגוש אותנו ואמר שהוא ידאג להוציא לנו את המנות הכי טעימות, ושנסמוך עליו. אז סמכנו.
לשולחן הגיעו ראשונים סלט הפאפאיה ושתי קערות קטנות של מרק קוקוס-תירס. סלט הפאפאיה לא ממש הצליח להפתיע אותי (מה גם שאכלתי לאחרונה הרבה סלטי פאפאיה, כולל יום לפני הנסיעה במסעדה התאילנדית Smoking Goat אצלנו בלונדון, ואפילו העליתי עליה פוסט:), אבל המרק היה מפתיע ממש – לא ציפינו לעוף כל כך על מרק תירס וקוקוס. המרקם והקרמיות של המרק היו מאוד מפתיעים, וזה נתן לנו תקווה קלה להמשך.
הבא בתור היה מעין סושי, רק בלי אורז, שהיה בעצם חצי טונה חצי סלמון (ראו תמונה). הסושי עצמו היה נפלא אך לטעמנו הרוטב שעליו הוא נח הכיל יותר מדי ווסאבי, שהשתלט על כל הטעם הבין כה וכה עדין של הדג המרנין.