עוגה רצינית שלישית בדירה החדשה, אין ספק שמרגישים כניסה לשגרה. אשתי התאוששה היטב וגם לקחתי את הבנות לסבא והסבתא ואיפשרתי לה לעבוד בראש שקט על החלק השני. על החלק הראשון הבנות ניסו לעזור, אבל בעיקר הפריעו.
העוגה הראשונה הייתה לארוחת האדמינים, את העוגה השנייה (על בסיס בלונדי) לעבודה שלי וזאת הלכה לעבודה שלה. מין הסתם, אחרי שקיבלתי מעשר.
זאת נקראת העוגה הכי ורודה שיש בבלוג של רות אופק (קישור למתכון בתגובה הראשונה, עם תמונה של חתך, שבאמת תהיתי מי תהיה התמונה שבשער, זאת או השנייה) והיא בהחלט בעלת שם מתאים. מדובר על עוגת מרנג ומוס פירות יער. אם אתם אוהבים טעם חזק של פירות יער, זאת העוגה בשבילכם.
המרקם שלה נורא קרמי, הקצפת מאוד מוסיפה והקטנות בחרו את הקישוט. המרנג באמצע מוסיף המון, כי ככה הסכין נחתך יפה, כל הסיפור לא מתפרק וזה ממש נעים בפה.
בסוף הקטנות לא אכלו, כי כנראה יחסית לשוקולד שהן טחנו רגע לפני העוגה, לעבור לפירות יער הן עוד לא רגילות, אבל מה אכפת לי. אכלתי את החתיכות שלהן…