Pastař – פראג

Malostranské Nábřeží 1 Prague, Czech Republic

Omer Lugassi
Omer Lugassi

אחת מהתגליות הקולינריות הכי נעימות ומפתיעות בביקור הבכורה שלנו בפראג היא מסעדה איטלקית בשם Pastař, שגילינו ממש במקרה אחרי שחצינו את אחד מהגשרים היפים של העיר (גשר הלגיון) וחיפשנו משהו טוב לאכול בצדו השני של הגשר. בסוף הפוסט אגב, תמצאו השוואה קולינרית קצרה בין פראג ללונדון  🙂

מצאנו מסעדה איטלקית ביתית עם אווירה כפרית וחמה, שהקים פסטר (יצרן פסטה) צ׳כי בשם הונזה בלאזק, שלמד את רזי הכנת הפסטה באיטליה, חזר לצ׳כיה בשנת 2010 והקים במערב המדינה (ליד עיירת הספא המפורסמת קרלובי וארי) עסק קטן לממכר פסטה בעבודת יד, שהפך במהרה לספק המועדף של מסעדות איטלקיות ברחבי פראג. בשנת 2014 הוא חבר למסעדן תומאס ארנולד (ממסעדת המישלן Alegro במלון Four Season בפראג), ויחד הם הקימו מסעדה איטלקית בהשראת מסעדות משפחתיות באיטליה.

התיישבנו לשולחן וקיבלנו סלסלת לחמים עם שני סוגי לחם – עגבניות מיובשות ופיסטוקים, ועם שמן זית ובלסמי. הלחם היה טרי והתוספות כיפיות, כבר התחלה טובה.

התחלנו עם שתי מנות פתיחה – מרק פרמז׳ן שהיה שיחוק לא נורמלי (אחד הטעימים שאכלנו!) והגיע גם לשמחתנו במנה נדיבה, כי אוי כמה שלא רצינו שהפלא הזה יגמר. לצידו הגיע קרפצ׳יו טונה אדומה עם מלפפונים, רוטב שומשום וכוסברה, שהיה טעים, אבל מרק הפרמז׳ן גנב את ההצגה ללא רחמים.

אחרי מנות הפתיחה המבטיחות עברנו לעיקריות. אני בחרתי פילה עגל עם כבד אווז, פירה ורוטב כמהין, ואשתי בחרה פסטה שחורה עם פירות ים ועגבניות. המנה שלי היתה פשוט מושלמת – פרוסות פילה העגל היו רכות כמו חמאה בת יומה (לו היה קיים מושג כזה), עשויות במידה מדוייקת, ורוטב הכמהין היה מעודן ועשיר בדמי גלאס, והלך פשוט מצויין עם הפירה העדין שלצידו. פרוסת כבד האווז הצלויה הקטנה היתה הדובדבן שבקצפת של המנה הזו, שגם בלעדיה היתה מוצלחת, אבל ביס האושר הזה היה פשוט שמימי.

המנה שבחרה אשתי היתה טובה בפני עצמה, אך בדומה לקרפצ׳יו טונה של מנות הפתיחה, היא החווירה לעומת המנה של פילה העגל והפואה גרה.

לקינוח הזמנתי טירמיסו ערמונים, שהיה יחסית גדול ומפנק, ובעיקר נהניתי מהשוקולד האיכותי שעטף אותו, קצת פחות מהקרם עצמו, שהיה מעודן מאוד ובקושי הרגשתי בו את הערמונים, מה גם שאחרי הטירמיסו קוקוס המצויין של SaSaZu שני ערבים קודם, הוא הרגיש כמו עוד טירמיסו ׳סתמי׳. בכל אופן, בשלב הזה אשתי כבר היתה שבעה, והיא גם ככה לא טיפוס של מתוקים כל כך, אז נאלצתי להשתלט על הקינוח הדי גדול הזה בעצמי, לצד עוד קוקטייל של קוואנטרו וסודה. מה קשים הם החיים…

אין ספק שבביקור הבא בפראג, נחזור למסעדה הזו לדגום מנות נוספות (וגם נחזור ל-Kantyna, ולו רק כדי לדגום את ההמבורגר שלהם, אבל זה כבר סיפור אחר…(. למצוא מסעדה איטלקית טובה אצלנו בלונדון זו לא משימה קלה בכלל (אפשר לספור אותן על יד אחת לצערי), ושמחתי לגלות מסעדה איטלקית טובה באמת אחרי הרבה זמן של בצורת קולינרית איטלקית קשה. המסעדה הזו, לצד האחרות שביקרנו בהן, השאירו לנו טעם טוב (מאוד) ורצון עז לחזור שוב לפראג המקסימה.

זיקוקים בפה: 5
שירות ויחס: 4
תמורה למחיר: 5

*******
סיכום קולינרי קטנטן לסיום (עד הביקור הבא):
פראג לוקחת את לונדון ב: כל מה שקשור לחזיר, נקניקיות, נקניקים, אוכל איטלקי, דבש, תמורה לכסף, מידת עשייה של בשר, אבסינת׳, בירות פילזנר כמובן

לונדון לוקחת את פראג ב: קינוחים/מתוקים (מישהו צריך להגיד לצ׳כים ׳חלאס עם הקיורטוש!׳), יין חם מתובל (בפראג יש מבחר אבל של לונדון יותר טעים), גבינות, שווקי אוכל והמגוון בהם, סוגי בירה מגוונים

  • הכותב הוא עומר לוגסי, מדריך סיורי האוכל ״רעבים בלונדון״ בעיר *לונדון*

קישור לפוסט המקורי בקבוצת רעבים ברעבך

עוד פוסטים עם המלצות על מקומות בפראג וצ'כיה תוכלו למצוא כאן:

https://revimbiravcha.com/category