למה אני אוהב את Five Guys?
בשנתיים הראשונות שלי בלונדון לא אכלתי שם אפילו פעם אחת. לא יצא, וגם כשאתה גר בעיר כל כך מטורפת כמו לונדון ודי הרפתקן באוכל, אתה מראש נוטה לזלזל בהמבורגרים מהסוג המהיר, מה גם שהסניפים שלהם תמיד היו במקומות שאני פחות מסתובב בהם.
לפני שנה בערך ניסיתי אותם בפעם הראשונה במרכז לונדון, והיה לי ממש טעים. לפני חודש פתחו לי סניף ממש ליד הבית, ומאז ביקרתי שם כבר שלוש פעמים. אז למה אני טורח בכלל לכתוב על רשת המבורגרים, שמציעה המבורגר שלא נחשב גורמה בשום מדד, במחיר יקר יותר ממקדונלדס ושות׳, ושהקציצה שלה אפילו לא עבה כמו שאני אוהב?
בגלל הפרטים הקטנים, זה למה.
אני מת על פרטים קטנים, ופייב גאיז אלופים בזה ואלופים בלשים לב לפרטים הללו ולספק חוויה שכמעט אף מזללת המבורגרים לא מספקת.
זה התוספות, זה שאפשר להוסיף להמבורגר מה שרוצים בלי תוספת תשלום (אול אין) והכל מאוד טעים.
זה הבוטנים החופשיים. כמה פשוט וכיפי.
זו המכונת שתייה הפסיכית, עם היותר מ-100 טעמים של משקאות קלים ואיזה אלף קומבינציות.
זה המילקשייקים המעולים, שכנ״ל, אפשר לערבב איזה וכמה טעמים שרוצים, פשוט גאוני ומבריק, ואוי כמה טעים למשל מילקשייק בננה-חמאת בוטנים-קרמל מלוח (עד התגלית הבאה)…
זה הבייקון האמריקאי, כי מאסתי כבר בבייקון בריטי עבה ולעיס.
זה הצ׳יפס שלהם, שכל כך קשה להפסיק לאכול, וזה שהם זורקים לך אינסוף ממנו בתוך השקית.
זה המושבים הנוחים.
אפילו הנקניקיה 100% בקר שלהם חווייתית, ואפשר כמובן לקחת אותה עם גבינה ו/או בייקון אם רוצים.
זו תחושת ה-VOD, או יותר נכון BOD (בורגר און דימנד) ובכללי המוכרים נחמדים, השירות פונקציונלי ואדיב, ויש קצת חוש הומור מאחורי כל העסק.
והכי חשוב – ההמבורגר טעים, ואין לו את טעם הלוואי האקסטרה-תעשייתי-פלסטיקי של מקדונלדס/ברגר קינג.
בקיצור, אחלה Five Guys שבעולם, ואחלה סגירת פינה בדרך הביתה.
*****
חבר׳ה, עדכון:
רק היום גיליתי (בעת ביקור בסניף פה עם Avi Chen) על הצ׳יפס המתובל שלהם (בסגנון קייג׳ון), עוד שיחוק שלא ידעתי עליו.
צ׳יפס רגיל אני אוהב ככה-ככה
אבל צ׳יפס מתובל זה השיט! פשוט נהדר!