המשך עלילותיי בבולוניה איטליה 🇮🇹
מסעדה מומלצת מישלן (ללא כוכבים), באופן מפתיע הייתה דיי ריקה בצהריים, עיצוב מעניין עם קונספטים של כדורסל (תמונה ענקית של ג’ורדן על הקיר, סל באחת הפינות, גביעים ועוד), נדגמו:
קראו לזה מוס מורטדלה, היה טעים אבל בתכלס זה היה מוס של מסקרפונה וריקוטה ומעל חתיכות מורטדלה, ליים ופיסטוק
טגליאטלה ברוטב בולונז (כי אם כבר מגיע לבולוניה) שהייתה לא רעה אבל אני אישית יותר אוהב יותר רוטב
טורטליני מעולה (שהדודות ב le sfogline אמרו שהן מוכרות למסעדות הזו) במילוי בשר וברוטב פרמזן 24 חודשים
קינוח “פשוט” של מוס מסקרפונה שהיה אוורירי ומעולה, עם גילוחים של שוקולד מריר מעל.
המלצה של Michal Milrad, מסעדה שמתחבאת באחת מהסימטאות וקל לפספס אותה אם לא יודעים שהיא שם, המסעדה מלאה והמלצרים מפרפרים בריצה כאילו אין מחר (ולמרות זאת חיכיתי איזה 20 דקות לשירות) נדגמו:
לפתיחה אנטיפסטו קליל של בצל שומר וחציל
עוד ניסיון לטגליאטלה בולונז, פה הוא כבר היה הרבה יותר טעים משל הקודמת (ועדיין הייתי רוצה יותר רוטב)
זופה אינגלסה, כשראיתי את זה בתפריט הייתי בטוח שזה מרק, אבל מסתבר שזה קינוח שכבות של עוגת ספוג טבול באלכוהול, סוג של קרם פטיסייר, וקרם שוקולד, מעניין
הגעתי לצהריים כמה דקות לפני 12 והמסעדה הייתה ריקה, שעה אחרי זה שיצאתי, המסעדה כבר הייתה מלאה עד אפס מקום + תור קטן בחוץ, דגמתי:
צלחת שרקוטרי מקומית , אתן לכם לזהות את הנקניקים
ריזוטו, שהיה טעים ממש, אבל יותר מדי אל-דנטה לטעמי, בכלל גם בפסטות וגם בריזוטו, ברוב המקומות שטעמתי היו עשויים אקסטרה אל-דנטה, כנראה שככה המקומיים אוהבים את זה, אני אוהב טיפה יותר עשוי
ארוחת ערב מאוחרת, קצת מקום של תיירים אבל עדיין אוכל אותנטי, כל הצוות מדבר אנגלית ואפילו התפריטים באנגלית (לרוב היה קל להסתדר ולנחש מהתפריט, אבל זה עשה את העניין קצת יותר נוח):
לפתיחה ברוסקטה עם עגבניות, הלחם פה היה קצת עבה מדי ולא ממש נגיס
לעיקרית טורטליני במילוי ריקוטה ותרד, ברוטב של גבינה כחולה ואגוזי מלך, מנה מעולה מעולה!
משאיר את הכי טוב לסוף, המלצה שקיבלתי מבלוג בשם 2foodtrippers, יום שני בערב, כמעט הכל היה סגור, מלבד הבר יין הקטן תמים הזה, שהיה פשוט מעולה
התחלתי בברוסקטות של פטה כבד, וריבת בצל עם בלסמי (הבצל קורמל בלבד ולא קיבל צבע, והזילוף בלסמי היה אחרי הבישול), מעולה וינוסה בבית
ה-ל-ז-נ-י-ה הכי טעימה שאכלתי בחיים שלי, הבצק היה סופר רך והרוטב היה מעולה, אחרי זה ששאלתי את הדודה ב-le sfogline מה הסוד, היא אמרה לי שלפעמים את דפי הלזניה עושים מבצק עם תרד, אין ספק שאנסה
חוץ מזה, יין מקומי מעולה ומלא מלא גלידות מדהימות, קצת מקבץ מהטעמים: לוז שוקולד חלב, חמאת בוטנים, חלב באפאלו, מסקפונה, ג’יאנדויה
חוץ מסגנון האל-דנטה המוגזם, אין ספק שמדובר בגן עדן קולינרי, ולטעמי גם אנשי השירות ובכלל כל האווירה, האנשים, והפחות עומס היה הרבה יותר כיף מרומא, נהניתי.
עוד פוסטים עם המלצות על מקומות באיטליה תוכלו למצוא כאן: