Frantzén – שטוקהולם

Klara Norra kyrkogata 26 Stockholm, Sweden

נמרוד ברנע
Nimrod Barnea

שלושה-ארבעה חודשים לפני הנסיעה שלי לשבדיה, ידעתי שאני רוצה ללכת למסעדה עם כוכבי מישלן, אז התחלתי במחקר כדי להזמין מקום למקום הכי טוב בשטוקהולם. Best best.
מצאתי את פרנזן, שני כוכבי מישלן וגם מקום 31 ברשימה של החמישים הכי טובות בעולם של שנת 2015. גולת הכותרת של הנסיעה. אמלק – מדהים. הארוחה הכי טובה שאכלתי בחיי.

במסעדה חמישה שולחנות ועשר כסאות בבר בסך הכל. יותר מלצרים מאנשים וטבחים ככמות האנשים. המסעדה מגישה תפריט קבוע, בתמונה, ואשתי גם הוסיפה את את היינות המותאמים למנות.

החווייה פה היא בעיניי הרבה מעבר לאוכל, שהוא מטורף בפני עצמו והטעם של כל מנה היא כמעט בלתי ניתן לתיאור. המסעדה עושה כל שהיא יכולה בשביל להכניס את הסועד לתהליך ההכנה והכרת המרכיבים. בגלל זה הראו לנו מרכיבים במנות בתהליך ההכנה שלהן ולפעמים הכינו מולנו חלק מהמנות. חלק מהטבחים הגיעו להסביר גם את התהליך תוך כדי הכנה. כתבתי תיאור בתמונות עצמן.
השירות היה מעולה. קשוב, שמח, מודע לפרטים וזה מעבר לעובדה שתמיד הגישו ופינו מצד ימין ובסנכרון מוחלט לכל הסועדים. בכל פעם שלקחנו שלוק, ישר מילאו את הכוס ולא משנה אם היא היתה מלאת מים או יין.

סקאלופ בתהליך ההכנה שלו, אחרי שישב יומיים במרינדה של בטטה ועוד דברים, הוצג לנו בשלב מוקדם בארוחה, לפני שהחלו להכין אותו. בהמשך קיבלנו אותו כמנה מעולה.

בהמשך הגיע ניגירי, הוא נראה כמו סתם ניגירי, אבל היה מדהים וקריספי, מנת קרפצ'יו מעולה והסלט. הסלט היה מדהים, כל ביס הוא עם מרקמים אחרים, טעמים אחרים, רוטב קצת אחר, כל הביסים טעימים בטירוף.

הלחם גם הוא מיוחד ועשוי מבצק מקמח מחמצת בן 15 (המסעדה קיימת רק מ 2008, כן?) שעולה אחר כך על הגריל ונעשה מופלא. הלחם מוגש לשולחן עם חמאה מדהימה ושתי אבקות, מה זה האבקה הלבנה והחומה? גם חמאה, שהקפיאו וגיררו בתהליך מיוחד. זה כל כך טעים, ברמה שאין לתאר.

האירוע כולו ערך שלוש וחצי שעות ובסיום תשע המנות, שכללו עוד קטנים באמצע, הגיעו גם מתוקים. בתמונות ניתן לראות את אחד הקינוחים, על כל שלביו. 

למרות ששתי המנות האחרונות בתפריט מתחילות להיות מתוקות. מארגז המתוקים יכולנו לקחת ממה שרצינו, כמה שרצינו.

כל המנות היו מקוריות, עם חומרי גלם ובישול שונות, יש תמונה. המנה הכי פחות טובה היתה סתם טעימה מאוד ומעניינת והיו כמה שהיו מדהימות ברמה של וואו. כמעט בכל המנות היו משחקים של טעמים ומרקמים. בכל חומר גלם ובכל ביס. תענוג.
בסוף כל הסיפור הזה, יצאנו מלאים. החבר, שגדול ממני, אפילו מפוצץ. יפה בעיניי שלמרות שהמנות קטנות, כארוחה היא מסיימת בדיוק במקום הנכון.
בעקבות הארוחה הזאת, השתכנעתי שאני רוצה פעם בשנה, כשיש נסיעה לחו"ל, ללכת למשהו ברמה הזאת. מקווה שיתאפשר.