חלום חיי מגיל עשר היה להגיע ליפן.
הגשמתי את החלום לפני כשנה וקצת, כשבמשך שלושה שבועות טיילנו, בעלי ואני, ללא הילדים במדינה המרתקת והמיוחדת הזו.

כיון שהאיש עבד רבות במזרח, כולל ביפן, החלטנו לעשות טיול פרטי, ולא מאורגן, החלטה חכמה בדיעבד.

כמה דברים שלמדתי על המזון ביפן:

1. אם סושי, דגים טריים ונאים ומזון שאינו מבושל אינו הסטייה הקולינארית שלכם – יהיה קשה למצות את חווית הטיול שם.
אוכל יפני הוא חלק מהותי מההנאה בטיול.

2. ארוחת בוקר יפנית היא ארוחה חמה, הכוללת מרק מיסו (נפלא) חמוצים חמים ואורז, sticky rice, שהוא התחליף ללחם. תמיד יוגש תה ירוק.
בכפרים אין להשיג קפה.

3. היפנים אינם חובבי מזון מערבי (בלשון המעטה)
יש להם את הואריאציות המרתקות שלהם לממתקים, גלידות ומאפים. רוב הממתקים הם על בסיס אורז ושעועית מתוקה. מתיקות מעודנת.
יש ליפנים מהדורות מיוחדות של קיטקט ואסאבי, ממתקים וגלידות מתה ירוק, קיטקט סאקורה (דובדבנים).

4. תה ירוק. בכל מקום. בכל מלון, אונזן.
תה ירוק כמשקה קל. לא מתוק כמובן, אבל קר.
בהתחלה קצת מוזר, מהר מאד מתמכרים לטעם המריר, העדין.

5. אני מהאנשים שיכולים לחיות על סושי 24/7.
יפן היא אושר מהבחינה הזו.
ישנו שוק סושי בטוקיו שנמשך כשני ק”מ.
אתה מתחיל אותו במשקל מסויים, ומסיים אותן בחמישה ק”ג עודפים.

6. מרקי סובה (כוסמת) הם פיתרון מעולה לאנשים מסורתיים ששומרים על כשרות בפסח.
אטריות הכוסמת עבות, משביעות וטעימות במיוחד.

7. ארוחת מרק, היא הארוחה המועדפת במהלך היום. קערת המרק מלאה בציר דגים, עוף או ברווז. עם חתיכות בשר פרוסות דק, ג’ינג’ר כבוש, צנון יפני (דאיקון) ואטריות. מנה מאד משביעה וטעימה.
(מי שצפה בסרט “טמפופו” יבין מיד).

8. אוכלים בקולי-קולות. מביך משהו, במשך אתה משתף פעולה.
המזון מוצג מחוץ למסעדה על ידי דגמי פלסטיק מדוייקים להפליא של המנה. אתה מצביע, ומקבל את המנה האכילה.

9. קשה מאד להשיג פירות וירקות טריים. אחרי עשרה ימים נשברתי, קניתי תפוח ב 6 יורו, ואכלתי באהבה ובסבלנות רבה.

10. מסעדות שבהן יש מנגל מובנה בשולחן פופולאריות מאד. כמו בדרום קוריאה.
מקבלים ערימות בשר ורטבים לצלייה, ופשוט יושבים, צולים ואוכלים.

חוץ מזה יש את “מלונות האהבה”, שוק הדגים, האלפים היפניים, קופי השלג המדהימים, אבל זה כבר לקבוצה אחרת.

מומלץ בחום.