אנג’לינה – אמל”ק: ארוחת בוקר מעולה. חובה להכנס ולשתות את השוקולדה.
אחרי שאכלנו טוב ביום ראשון, קמנו ביום שני, היום שבו ההזמנה שלנו ל Arpege (לה הזמנו מקומות אפילו לפני שהזמנו כרטיסי טיסה) וידענו שנאכל פחות. אי אפשר להגיע למסעדה כזאת כשאתה לא רעב, חבל על הכסף.
התוכנית פשוטה: ארוחת בוקר באנג’לינה, טיול בסביבה עד לשאנז אליזה ושער הנצחון לאחר מכן מנוחה במלון ונסיעה למסעדה.
הגענו לאנג’לינה והמתנו בתור די גדול לארוחת הבוקר. בצד יש אפשרות לרכוש רק מאפים מהפטיסרי, אבל רצינו את החווייה המלאה. אז לצרפתים יש המון זמן, השירות איטי בטירוף, אבל האוכל מעולה. פשוט מעולה. לקחנו מנות קלאסיות מהתפריט הקלאסי של דיל ארוחת הבוקר. זה מגיע עם מאפים וריבות מעולות (סחטיין על קרם האגוזים וריבת הדבש). לקחתי שוקולדה שהיתה פשוט מדהימה. היא היתה ברמה שמנסים לעבוד עלינו, זה איזו תערובת של שוקולד חלב ומריר מומס. הקצפת שאמרו להוסיף למעלה פשוט נמסה לה מיד בכוס, באמת שלא היה צריך אותה.
האגז בנדיקט היה קצת קטן, אבל הארוחה עצמה, שהיתה גדולה ומאוד כבדה מפצה על זה בענק. לקינוח לקחתי את מה שהוגדר על ידי המקום כקינוח הדגל ובהחלט היה מעולה. מיכל הזמינה פרנץ’ טוסט מלחם בריוש עם מייפל שהיה רך עד כדי מרקם של חמאה.
יצאנו קצת מאוכזבים מהשירות, אבל מאוד מרוצים מהאוכל, מוכנים לטייל בעיר לפי הנקודות שהגדרנו. שכוללות, כמובן, עוד מאפים ומתוקים.