ספגטי רוזה קצת אחרת,
אני לא חובב גדול של רטבי שמנת. בתור ילד אכלתי את זה, אבל היום זה נראה לי סתם מוגזם ובגדול תמיד מעדיף חמאה על מלא שמנת מתוקה. אז עם התובנות האלה החלטתי להכין רוטב רוזה של עגבניות וחמאה ועשיתי בדיוק ההיפך ממה שאני עושה בדרך כלל.
התחלתי במחבת קרה, הוספתי שמן זית וחופן עגבניות שרי חצויות משני סוגים. חשוב להשתמש בעגבניות מתוקות, שהחמאה תחמיא להן (לא באמת מצחיק) ולא תילחם בהן.
הדלקתי אש גבוהה, כיסיתי ונתתי להן כמה דקות בישול. אחרי הצריבה הראשונה, עירבבתי והוספתי מעט מלח וסגרתי שוב. הנמכתי מעט את החום כדי שלא יחרכו העגבניות.
את כל זה עשיתי בזמן שהתחממו המים לפסטה. בשלב הזה העגבניות כבר התייבשו מאד ונותר כמעט רסק. הוספתי שום קצוץ וצ’ילי טרי ועירבבתי על חום גבוה. בדרך כלל אני מתחיל עם שום וצ’ילי, אבל רציתי שהטריות ומשהו מהטעם העשבוני יישאר. כשהתחילו להריח הוספתי מעט ממי פסטה ועירבבתי. צימצמתי קצת והוספתי קוביה גדולה של חמאה (טובה). נתתי לחמאה להינמס עם עוד קצת מים ולכל התערובת להתאחד ולהסמיך והוספתי פנימה את הפסטה. עירבבתי טוב, גיררתי פרמז’ן, רוזה בלי שמנת.
אם הייתי רוצה ממש להשקיע, הייתי מוסיף שרימפס טריים שטוגנו לפני בחמאה. הרוטב היה מאד מחמיא להם. או אפילו לובסטר. אבל לא השקעתי
